בחודש האחרון התקשורת הישראלית כמרקחה סביב סוגיית סגירת ערוץ 10. אנשי תקשורת רבים גורסים כי מי שפעל מאחורי הקלעים לסגירת הערוץ היה ראש הממשלה נתניהו. לפי אותם פרשנים, רוה"מ קיבל את ההחלטה לסגור את ערוץ 10 לאחר שהעיתונאי רביב דרוקר פרסם תחקיר שחשף אי סדרים כלכליים בחשבונות הנסיעות של נתניהו.

סיפורו של ערוץ 10 מוצג לציבור כמשהו פשטני. יש כאן סיפור שכל ילד יכול להבינו שכן ממש כמו במגרש המשחקים ביבי נפגע אז ביבי פגע. ביבי נעלבי.

אלא שפרשנות זו מעלה מספר הסתייגויות.

תחילה, קשה להאמין שלנתניהו יש בכלל זמן להתעסק עם נושא קיקיוני כמו ערוץ 10. הרי כל הזמן מסבירים לנו כמה ראש הממשלה עסוק. איראן, תוניסיה, מצרים, סוריה, שאריות דו"ח טרכנברג ותחזוקת ליברמן, כל אלו מטרידים את מנוחתו של ראש הממשלה. נתניהו כל כך עסוק שאפילו אין לו זמן להגיע לאזכרה לזכר נופלי השריפה בכרמל. אז מאיפה יהיה לו זמן לטפל גם בערוץ 10?

חוץ מזה, נתניהו הוא איש צבא. נכון שהוא לא היה אלוף או אפילו אלוף משנה, אך שירותו ביחידה מובחרת מאפשר לו לעמוד על גבעת הגנרלים. כפי שהכול יודעים, בצבא אין ענישה קולקטיבית. מפקד שיעז להטיל עונש שכזה ימצא ניצב בפני קבילה המונית. לכן קשה להאמין שראש הממשלה יחליט להעניש ערוץ שלם על טעות של עיתונאי סורר אחד בשם רביב דרוקר. הרי סגירת הערוץ משמעותה שליחת אלפי אנשים ללשכת האבטלה.

לא ככה?

נשים את ההומור בצד לרגע. הקשר החד חד ערכי שבין עלבונו של נתניהו לבין סגירת ערוץ 10 אינו משכנע. להיפך, ההסבר שמציעים חלק מן הפרשנים הנו כה פשטני עד שהוא מעיד על בוז כלפי האינטליגנציה של הציבור הישראלי. ייתכן כי ההסבר לסגירת הערוץ הוא מורכב יותר. זהו קרב אחד מתוך מערכה כוללת של נתניהו ואנשיו על התקשורת הביקורתית בישראל.

לחברי הממשלה הנוכחית חיבה גלויה למערכת החדשות של ערוץ 2 וזאת משום שהיא מנציחה את מצב החירום הלאומי בו אנו חיים. ראו למשל את פרשנינו לענייני ערבים ופאניקה אהוד יערי המקפיד לצבוע את האירועים במזה"ת בגוונים של שחור. אביב ערבי? אם תשאלו את יערי זה צונאמי ערבי.  לצידו יושב רוני דניאל, מי שהוא ספק עיתונאי ספק דובר צה"ל. דניאל משלים את התמונה של יערי והופך אותה משחורה למדאיגה. ובראש השולחן יושבת יונית לוי שאפילו בהקדמה לכתבה על מייבש כביסה מדברת בטון דיבור שמעלה חשש להמשך קיומה של מדינת ישראל.

בניגוד לערוץ 2, ערוץ 10 העז לעסוק בנושאים אחרים פרט למלחמה על הבית. הוא דן בקשר הון שלטון שבין נתניהו לטייקונים, הוא עסק בנושאים חברתיים ואף שידר בשידור חי רופא אשר איבד את בנותיו במהלך התקפה של צה"ל בעזה. בכך היה ערעור מסוים על המושג מלחמה קיומית.

הסיבה לסגירת ערוץ 10 לא הייתה נקמנות אלא פעולה חיונית להמשך הישרדותה של ממשלת נתניהו. נתניהו הוא ראש ממשלת חירום בעת חירום. רק בזכות זאת הוא שורד. ברגע שהשעון הגרעיני האיראני יפסיק לתקתק הממשלה עלולה ליפול. זהו השעון שמונע את הדיון סביב נושאים כגון כלכלה, רווחה וחברה,  נושאים שכבר איימו על ממשלת נתניהו בקיץ שעבר.

רוה"מ הוא מומחה בהישרדות. הוא למד זאת בשבועות האימונים של היחידה. המטרה כעת היא המשך שרידותה של הממשלה וכל האמצעים כשרים. סגירת ערוץ 10, פיטוריה של קרן נויבך ואף קידום חוק לשון הרע. יתרה מזו, צעדים אלו נועדו כדי לבסס את שלטונה של הממשלה ולאפשר לה לקדם את סדר יומה הימני לאומני ללא מפריע. אלו הטוענים כי המהלך של נתניהו ואנשיו נגד ערוץ 10 אינו פוליטי הנם וודאי צופים אדוקים של מהדורת החדשות של ערוץ 2.

מי שמאשש הנחה כי סגירת ערוץ 10 נובעת ממניעים פוליטיים הוא שר התקשורת משה כחלון. עיתון הארץ פרסם בשבוע שעבר ידיעה לפיה השר התוודה כי המניעים שמאחורי שורה של מינויים ברשות השידור היו פוליטיים ותו לא. כחלון הוסיף כי איננו מפחד מן המושג פוליטיזציה; אם הוא מנסה לקדם תפיסת עולם במסדרונות רשות השידור הוא צריך אנשים בעלי אותה תפיסת עולם. כחלון מציג את הפלורליזם והביקורת כמקל בגלגלי השלטון ואת ההגמוניה המחשבתית כמשהו טבעי.

אנשי נתניהו מדמיינים מצב בו ישנם שני ערוצי טלביזיה בישראל ששניהם בשליטתם, ערוץ 2 וערוץ 1. ממש כמו שתי העלמות של שלום חנוך, "זו שלי הייתה וזו שלי, ככה באו לי צרות טובות…". מי שמצפה כי מהדורת החדשות של יונית לוי תפתח לפתע מצפון טועה. הזבנג וגמרנו של ערוץ 10 יהדהד בראשם במשך זמן רב.

אולי בכלל ביבי נמצא במצב רוח נוסטלגי. ייתכן וההתבטאויות האחרונות אודות הילדות בבית הספר בארה"ב החזירו אותו לימי עבר, לשנות ה-60 הרחוקות. עידן שבו לא היה את המושג ביקורת או חשיפה. זו הייתה תקופה פשוטה יותר שכן היה ערוץ אחד ושופר אחד. אולי ביבי רוצה לחזור לימים ההם ולהקים מחדש את ה – BBC הישראלי.

BBC- The way BB C's it.